אז נפתח ונגיד שהתשובה היא בפרוש לא!
למה לא לחתום?
- הפסיקה קבעה כי זיכרון דברים הוא חוזה מחייב לכל דבר ועניין ולכן היה ומי מהצדדים מתחרט וקיים סעיף של פיצוי מוסכם, יוכל הצד האחר לתבוע את תשלום הפיצוי.
- מפני שלעיתים מי מהצדדים חושש שהצד השני יתחרט, אבל הוא עצמו מתחרט אחרי שכבר התחייב בזיכרון דברים לרכוש או למכור את הדירה.
- קיימים סיכונים רבים בחתימה על זיכרון דברים, כאשר המצב המשפטי של הדירה טרם נבדק ואולי יתגלו בה ליקויים, פגמים או מצב משפטי סבוך, שאילו הקונה היה יודע על כך, הוא לא היה מתקשר עם המוכר בהסכם.
- גם מוכר עלול למצוא עצמו מול שוקת שבורה אם יתברר לו שהקונה איננו מסוגל לעמוד בתשלום עבור הדירה, כשהקונה יכול למעשה לרשום הערת אזהרה על רכושו של המוכר באמצעות אותו זיכרון דברים ולגרור אותו להליכים בבית משפט לצורך הסרת ההערה.
- לעיתים המוכר עצמו איננו מודע לתשלומים שיהיה עליו לשלם במסגרת העסקה כמו מס שבח, היטל השבחה ואילו ידע מראש על תשלומים אלה, היה משנה את מחיר הדירה או מחליט שלא למכור אותה.
- יש לזכור כי מאחר וזיכרון דברים הוא הסכם מחייב, הרי שאת המועדים להצהרה על העסקה למיסוי מקרקעין מתחילים לספור מועד החתימה על זיכרון הדברים ולא מהמועד שבו חתמו הצדדים על עסקת המכר.
קיימות כמובן סיבות רבות נוספות מדוע שלא לחתום על זיכרון דברים לכן חשוב להיוועץ בעורך דין שמתמחה בתחום.